פרק 2 - מה זו בניה ירוקה?

המרחב הבריא

שלחו לנו הודעה

היום אני רוצה שנדבר על המושג שוודאי שמעתם, המושג "בנייה ירוקה".

ננסה לתת כמה הגדרות מכמה זוויות לנושא, אבל אני רוצה להתחיל בזווית האישית שלי.

ובכן, בכל פעם שמישהו שואל אותי מה זו בעצם בנייה ירוקה, התשובה שלי היא שבנייה ירוקה היא געגוע.

געגוע. כן. געגוע למה? געגוע למי?

פתיח ונתחיל.

ובכן מאזיני יקרה ומאזין יקר, בנייה ירוקה היא געגוע.

כולנו מתגעגעים לאורחות חיים שאנחנו הולכים ומתרחקים מהם עם השנים.

מתוך אורחות החיים האלה אני מגדיר שני געגועים עיקריים.

הראשון הוא כמיהה לקשר הבלתי אמצעי אל הטבע, הרצון לחזור ולדרוך יחפים על האדמה, הרצון לחזור ולגעת בגזע מחוספס של עץ, לראות את הרוח בעלים, לשמוע את ציוץ הציפורים, לגעת במים זכים, לראות עננים, את כיפת השמיים.

והמישור השני זה הכמיהה והגעגוע לקהילה.

הקשר לקהילה, לחיים קהילתיים, לחיים חברתיים, חיים סוציאלים מלאים שיש בהם מגוון מצבים חברתיים.

כולנו כמהים ומתגעגעים אליהם.

בואו נתחיל להבין את הגעגוע הזה לקשר הבלתי אמצעי עם הטבע.

ובכן הגעגוע הזה הוא לא דבר חדש בכלל, כבר בספר הספרים שלנו, בתנ"ך, בספר הראשון, בספר בראשית מופיע סיפור גן העדן.

ובסיפור גן העדן, האל יצר עולם מושלם, האדם באיזושהי צורה שיבש את הכל ומאז הוא מתגעגע, הוא רוצה לחזור לאותו גן העדן האבוד.

הסיפור הזה גם מראה על איזושהי מורכבות ביחס של האדם אל הטבע שנמצא סביבו.

בתוך הסיפור מוזכר הפסוק "וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת."

מה אנחנו רואים כאן? למעשה איזשהו קשר מורכב עם הטבע, יש עצים שמותר לאכול, יש עצים שאסור לאכול ועצם האכילה שלהם מפרה איזשהו איזון ויוצרת איזשהו מצב חדש שבו במקרה הזה הוא מתואר כמוות, אנחנו יודעים שבהמשך הסיפור, הוא מתואר למעשה כגרוש מגן העדן.